סרטן הפה
סרטן הפה מהווה כ 2%-3% מכלל סוגי הסרטן בגוף. מדובר בסרטן אלים יחסית, שהתפשטותו מהירה, ולכן קיימת חשיבות גדולה באבחון מוקדם שלו. פנייה לרופא במידה ומופיעים תסמינים כמו כיב בפה שאינו חולף תאפשר אבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים, שיגדיל בתורו את סיכויי ההחלמה מהמחלה.
מהו סרטן הפה ומהם התסמינים שלו? כיצד מאבחנים את סרטן הפה וכיצד מטפלים בו?
במאמר זה ריכזנו עבורכם את כל מה שחשוב לדעת בנושא.
מהו סרטן הפה?
סרטן באזור הפה יכול להופיע בכל סוג של רקמה – החל מעצמות הפה – הלסתות, השרירים, כלי הדם ומרכיבי הדם באזור הפה ועוד.
עם זאת, מסקירת ספרות שפורסמה בשנת 2020 עולה כי הסרטן השכיח ביותר באזור הראש והצוואר הוא סרטן של תאי קשקש – Squamous cell carcinoma, שמקורו בתאי אפיתל שבריריות הפה, ומהווה 90%-95% מסה"כ מקרי הסרטן בחלל הפה. תאי האפיתל הנם רקמה תאית שכיחה מאוד שמרכיבה את רובה של הרקמה המצפה את ריריות הפה והעור וכן את חללי הסינוסים הפנימיים בפנים כגון, ריריות החניכיים, הלשון, השפתיים, הלחיים, רצפת הפה וכו'.
סקירת ספרות שפורסמה בשנת 2021 מצאה כי בשנת 2020 סרטן הפה אובחן בקרב למעלה מ-377 אלף איש ברחבי העולם.
מהם הגורמים לסרטן הפה?
ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות של סרטן הפה אשר ניתן לחלק אותם לגורמים גנטיים ולגורמים סביבתיים ואחרים:
גורמים גנטיים
בדומה לסוגי סרטן אחרים, גם לסרטן הפה ישנו מרכיב גנטי. מחקר שפורסם בשנת 2021 בכתב העת JAMA מצא כי לחולי סרטן מתחת לגיל 50 פי 2 יותר קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחלו בסרטן של מערכת העיכול או דרכי הנשימה, לעומת האוכלוסייה הכללית.
גורמים סביבתיים ואחרים
- עישון ואלכוהול – סקירת ספרות שפורסמה בשנת 2021 מצאה שצריכת מוצרי טבק ושתיית אלכוהול הם גורמי סיכון מהותיים להתפתחות סרטן הפה. שימוש לא מידתי וקבוע בטבק ואלכוהול יחד מעלה אף יותר את הסיכון לממאירות.
- נגיף הפפילומה – נגיף הפפילומה האנושי, המוכר גם כ- HPV, כולל למעלה מ- 200 סוגי נגיפים שונים ועלול לגרום לזיהום בפה. סקירה שפורסמה בשנת 2019 מצאה כי 7.7% מהאוכלוסייה בארה"ב סובלת מנגיף הפפילומה, על סוגיו השונים. נגיף זה הוא גם אחד מגורמי הסיכון להתפתחות של סרטן הפה, וספציפית נגיפים מסוג 16 ו- 18, שידועים כגורמי סיכון גבוהים. סרטן שמקורו בנגיף הפפילומה יאובחן ברוב המקרים בגרון ובלוע (בשקדים, בבסיס הלשון ובענבל) ופחות בפה עצמו.
- מחלות שונות – ישנן מספר מחלות ונגעים שקיומם עלול להגדיל את הסיכון להתפתחות סרטן הפה, אחת ממחלות אלו היא ליכן פלנוס (Lichen Planus) – מחלת עור המתבטאת בנגעים שונים בעור ובריריות, ומעלה את הסיכון לממאירות בפה לכ- 1%. דוגמאות למחלות נוספות נדירות יותר הןOral Submucos Fibrosis , כיב ממחלת עגבת בפה, אנמיה גנטית קשה הנקראת Fanconi Anemia ועוד.
- נגעים – נגע לבן בחלל הפה הנקרא לויקופלקיה (Leukoplakia) המתבטא בהופעת נגעים לבנים בריריות הפה, שטוחים או בולטים, עשוי להיות טרום ממאיר או ממאיר. נגע נוסף הנקרא אריתרופלקיה ((Erythroplakia הוא נגע אדום שטוח ונחשב לבעל סיכון גבוה מאוד לטרום ממאירות או ממאירות כך שב 90% מהמקרים יהיה ממאיר. לעיתים עלול להופיע נגע משולב שחלקו לבן וחלקו אדום ואף הוא בעל סיכון גבוה לממאירות. ברירית השפה התחתונה, בחלקה החיצוני, עלול להופיע נגע הנקרא סולרכיליטיס (Solar Cheilitis), אשר מתבטא כשינוי צבע ללבן אפור או ורוד צהוב, ובמקרים רבים יהיה טרום ממאיר או ממאיר. נגע זה נגרם כתוצאה מחשיפה לשמש ועשוי להימנע בעזרת שימוש בקרם הגנה כנגד קרינת UV.
- ממאירות קודמת – אבחון של סרטן בעבר, ללא קשר לאזור בגוף בו אובחנה המחלה, מהווה גם הוא גורם סיכון להתפתחות סרטן הפה. הסיבה לכך נעוצה בהתפתחות הממאירות עצמה המעידה על נטייה גנטית להתפתחות ממאירות, וכן בטיפולים בה – כימותרפיה והקרנות, שידועים ככאלו המעלים את הסיכון להתפתחות ממאירות בעתיד.
- חוסרים תזונתיים משמעותיים – אנמיה קשה כתוצאה מחוסרים תזונתיים עלולה גם היא להוביל להתפתחות סרטן הפה.
מהם התסמינים של סרטן הפה?
ישנם מספר תסמינים, שמהווים "נורה אדומה" ובמידה והם מופיעים יש לפנות לרופא השיניים בהקדם:
- פצע בפה – כיב בחלל הפה – על הלשון, ברצפת הפה, בחניכיים או בלחיים, בלוע או בשקדים, שאינו מחלים במשך למעלה משבועיים ואינו קטן, דורש בירור. כיב זה יכול להיות גדול או קטן, עם או בלי גוש בתוכו, וברוב המקרים אינו כואב.
- נגעים לבנים או אדומים בחלל הפה – נגעים אלו, במידה ואינם חולפים תוך שבועיים, עלולים להיות ממאירים או בעלי סיכון להתפתח לממאירות.
- שינויי צבע בשפה התחתונה
- לפעמים שיניים ניידות
- נמלול בסנטר או בשפתיים
- שינויים בקול כגון צרידות
- קושי בבליעה
כיצד מאבחנים את סרטן הפה?
חשוב להדגיש שסרטן הפה נחשב לאלים יחסית, ובעל פוטנציאל להתפשטות מהירה, לכן קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה וטיפול בה.
השלב הראשון באבחון הוא פנייה לרופא שיניים כללי, שיכול להתרשם מהכיב. במידה והרופא יחליט שיש צורך בהמשך בירור, ייתכן שיפנה אותך למומחה לרפואת הפה או לכירורג פה ולסת.
לעתים במסגרת האבחון יהיה צורך בלקיחת דגימה מהאזור באמצעות ביופסיה, וכן בהדמיות כדוגמת אולטרה סאונד CT, PETCT או MRI . הדמיות אלו יאפשרו לרופא ללמוד יותר על מאפייני הנגע, הפיזור שלו בפה ובצוואר לבלוטות לימפה ולבלוטות הרוק, ולהבין מה מידת האגרסיביות שלו.
כיצד מטפלים בסרטן הפה?
ההחלטה על סוג ואופי הטיפול בממאירות תלויה באבחון, ומשתנה מאדם לאדם בהתאם למגוון פרמטרים – סוג הממאירות, גודלה והפיזור שלה, וכן מצבו הרפואי של המטופל, גילו, האם קיימות מחלות רקע ועוד.
ברוב המקרים, הטיפול יחל בהסרת הכיב הממאיר, בהליך כירורגי, ולעתים יהיה צורך גם להסיר בלוטות לימפה ובלוטות רוק נגועות בצוואר.
השלב הבא בטיפול הוא הקרנות וכימותרפיה. במידה ומדובר בממאירות שלא ניתן לנתח, הטיפול יתמקד בהקרנות ובכימותרפיה. בנוסף, מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות והתקדמו ברקע הגנטי של המחלה, אפשרו לפתח טיפולים ביולוגיים יעילים נגד המחלה (לפי סקירת ספרות שפורסמה ב-2020).
אבחון מוקדם של הממאירות תאפשר את הסרת הגידול בהליך כירורגי עם צפי הצלחה גבוה – סיכויי השרידות ל-5 שנים במקרים אלו עומדים על 70%-90%. במידה והאבחון נעשה בשלב מתקדם של המחלה (שלבים 3-4) סיכויי ההצלחה נמוכים יותר, והשרידות ל-5 שנים תהיה 30%-50%.
האם אפשר למנוע את סרטן הפה?
לצערנו לא ניתן כיום למנוע את המחלה, אבל בעזרת מספר צעדים אפשר בהחלט להקטין את הסיכון להתפתחותה:
- הפחתת גורמי הסיכון – הפחתת הצריכה של מוצרי טבק ואלכוהול תסייע בתורה להקטין את הסיכון להתפתחות המחלה.
- שמירה על היגיינה אורלית – קיימת השערה לפיה מחלות חניכיים והתקנת שתלים בפה עלולים להגדיל את הסיכון להתפתחות ממאירות בפה. עם זאת, אין כיום הוכחות חד משמעיות בנושא. בכל מקרה, ההמלצה היא להקפיד על היגיינת הפה ולשמור על חניכיים ושיניים בריאות.
- חיסון כנגד פפילומה – חיסון זה מסייע לגוף לפתח נוגדנים לזנים האלימים של הנגיף, שמהווים גורם סיכון להתפתחות סרטן הפה.
- תזונה מאוזנת – שמירה על תזונה נכונה תסייע במניעת חוסרים תזונתיים ובתורה תפחית את הסיכון לממאירות בפה.
- ביקורת קבועה אצל רופא שיניים והשיננית – ביקור שגרתי אצל השיננית ורופא השיניים יסייע בשמירה על בריאות הפה והשיניים. בנוסף, הקפדה על ביקורים שגרתיים יוכלו לסייע באיתור מוקדם של סימנים העלולים להעיד על ממאירות, ולאפשר אבחון מוקדם במידת הצורך.