שיקום הפה
כאשר יש פגיעה חמורה במשנן, בשן אחת או יותר, כך שלא ניתן לשחזר את השן דרך מילוי האזור החסר בלבד (כלומר ביצוע סתימה), על רופא השיניים לבצע שיקום של המשנן הפגוע. השיקום נעשה באמצעות "שיניים" העשויות מחרסינה, כלומר כתרים וגשרים, או ע"י שחזורים נשלפים, כלומר תותבות.
כתר
אם השן פגומה כתוצאה מאבדן חומר שן ניכר, אך עדיין קיימת, ניתן להרכיב כתר על חלקה הפגום.
הכתר מגן על השן מפגיעה נוספת. כתר עשוי להיות נחוץ במקרים הבאים:
שן שעברה טיפול שורש שן עם סתימה גדול מאוד שן שבורה שן מוכתמת מאד, מעוותת בצורתה או במיקומה כתרים מיוצרים ממתכות שונות, מחרסינה או מחרסינה מצופה. הם חזקים ובדרך כלל מחזיקים מעמד למשך שנים במידה ומטפלים בהם כראוי. יש לצחצח את הכתר ולהשתמש בחוט דנטלי בדיוק כפי שמטפלים בשן טבעית.
גשר
חשוב להחליף שן חסרה בשן מלאכותית (תותבת) במהירות האפשרית. דבר זה מונע את נדידתן של השיניים הנותרות ממקומן ויצירת בעיות חדשות.
יש מקרים בהם יחוברו כתרים סמוכים יחד, שחזור זה יקרא "גשר". גשר נקרא גם "גשר קבוע" או "תותב חלקי קבוע". גשר עשוי להחליף שן אחת או יותר. הגשר מוחזק במקומו באמצעות שיניים בריאות משני צִדי השן (או השיניים) החסרה.
כך מיוצר הכתר/גשר:
רופא השיניים מכין את השן/שיניים, משחיז את כל היקף השן/שיניים כדי לפנות מקום לכתר/גשר ומכין כתר/גשר זמני. תפקידי הכתר/גשר הזמני להגן על השיניים עד להכנת הכתר/גשר הקבוע, לשמור על מתאר חניכיים תקין ולדמות את השיקום הקבוע.
להכנת הכתר/גשר הקבוע תילקח תבנית של השן/שיניים המושחזות וכן של יתר השיניים. התבנית נשלחת לטכנאי השיניים אשר מכין את הכתר/גשר הקבוע על פי מידה. התבנית של השן משמשת כמודל, ושחזורה של השן מיוצר בדיוק על פי גודלה וצורתה של השן. עם גמר הכנת הכתר/גשר ע"י המעבדה, ידביק רופא השיניים את הכתר/גשר למקומו.
השן/שיניים יראו ויתפקד בדיוק כמו שיניים טבעיות. אלו הצעדים הנהוגים ביצירת כתר/גשר, אך ייתכן שהשיניים יזדקקו לטיפולים מיוחדים מקדימים לשיקום, כגון טיפול אורתודנטי (יישור שיניים) או טיפולי חניכיים.
תותבות
קיימים שני סוגי תותבות: תותבות חלקיות ותותבות שלמות. את שני הסוגים מייצרים במעבדת שיניים על-סמך תבנית (או מִטבע) של הפה.
תותבת חלקית נקראת גם "תותבת חלקית נשלפת". היא מורכבת משן תותבת אחת או יותר, ומוחזקת במקומה על-ידי תפסנים (ווים) המוצמדים לשיניים הסמוכות.
ניתן להוציא את התותבת לבד לשם ניקוי ולמשך הלילה. משתמשים בתותבת חלקית כאשר השיניים הסמוכות אינן חזקות מספיק לתמיכה בגשר, או כאשר חסרות שיניים רבות. תותבת שלמה נקראת גם "שיניים תותבות" ומשתמשים בה כאשר כל השיניים הטבעיות חסרות.
שמירה על ניקיון התותבות:
יש לטפל בתותבת בזהירות, כשם שמטפלים בשיניים הטבעיות:
חשוב מאוד לשמור על ניקיון התותבת. רובד הפלאק נוצר על התותבת כשם שהוא נוצר על שיניים טבעיות. אם לא מסירים את רובד הפלאק מהתותבות, הוא עלול להתפשט אל השיניים הטבעיות ואל החניכיים, ולגרום למחלות חניכיים ולחורים בשיניים או להסתייד ולהפוך לאבן שקשה להסירה.
את התותבת יש להסיר מדי לילה, ואת השיניים הנותרות בפה חשוב לצחצח וכן את החניכיים בזהירות באמצעות מברשת שיניים רכה. אם מברשת השיניים מכאיבה, ניתן להזרים עליה מים פושרים לריכוך, ולחילופין להשתמש באצבע עטופה בבד נקי ולח. במשך הלילה יש להשרות את התותבות. ניתן להשרות בתמיסה מיוחדת לניקוי תותבות, או במים פושרים. אם תופסני התותבת עשויים מתכת, יש להשרות במים פושרים בלבד. ההשריה משחררת את רובד הפלאק והאבנית ומאפשרת להסיר אותם ביתר קלות לפני החזרת התותבת לפה.
את התותבת יש לשטוף ולצחצח היטב לפני החזרתה לפה. צורת הפה משתנה כל הזמן, ולעיתים נדרשת התאמת התותבת לרקמת הפה ("ריפוד"). במקרה של תותבת חלקית, יש חשיבות רבה למעקב סדיר כדי לוודא טיפול נאות בחניכיים ובשיניים הטבעיות.